אזור ה-Sun Belt האמריקאי — רצועת המדינות הנמתחת מפלורידה דרך טקסס — הפך למנוע הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית של ארצות הברית. למשקיעים ישראלים המחפשים נכסים להשכרה עם תזרים מזומנים חיובי, אזור זה מציע שילוב ייחודי של יתרונות שאינו קיים בשוק הישראלי.
צמיחה דמוגרפית מניעה ביקוש לשכירות
ערים כמו יוסטון, טמפה, אטלנטה ופורט מאיירס חוו גידול אוכלוסין עקבי בעשור האחרון, מונע על ידי עלויות מחיה נמוכות, שווקי עבודה גדלים בתחומי הטכנולוגיה, הבריאות והלוגיסטיקה, ומגמת הגירה פנים-ארצית שהואצה עם עבודה מרחוק. יותר אנשים — יותר ביקוש לדיור — אחוזי תפוסה גבוהים ולחץ כלפי מעלה על שכר הדירה.
ההשוואה לשוק הישראלי
מחירי הדיור בתל אביב ובפריפריה שלה עלו כה חדות עד שתשואות השכירות ירדו ל-2-3% בלבד — כמעט זהה לאינפלציה. המשקיע הישראלי עומד בפני בחירה: לקבל תשואות דלות בארץ, או להסתכל לחו"ל. המספרים ב-Sun Belt מספרים סיפור שונה. בית פרטי משופץ ביוסטון שנרכש ב-130,000 דולר יכול לייצר 1,200-1,400 דולר לחודש בשכר דירה. לאחר ניהול, ארנונה, ביטוח ורזרבת תחזוקה — התשואה נטו מגיעה ל-7-8% בשנה. פי שלוש ממה שאותו הון יניב בישראל.
סביבה משפטית ומיסויית מטיבה
לפלורידה ולטקסס אין מס הכנסה מדינתי. חוקי השכירות במדינות אלה מאוזנים יותר — תהליכי פינוי, כשצריך, מהירים ופחות יקרים.
יתרון הפחת
ארה"ב מציעה גם יתרון מס מבני שאינו קיים בישראל: פחת. ה-IRS מאפשר לבעלי נכסים לנכות את עלות מבנה הנכס על פני 27.5 שנה. על נכס של 130,000 דולר — כ-3,700 דולר בשנה בניכויים מהכנסת שכירות, מה שמבטל בפועל את רוב ההכנסה החייבת במס בשנים הראשונות.